הפרדוקס המדיני של ה-AI: כיצד לכוון את הטכנולוגיה לטובת העובד במקום להחלפתו?

ניתוח מאקרו-כלכלי: הדילמה בין צמיחה בפרודוקטיביות לבין הסיכון להעמקת פערים חברתיים ואי-שוויון

_{עדכון אחרון: דצמבר 2025}

הבינה המלאכותית ניצבת בצומת דרכים היסטורי. המסלול הנוכחי ("Business as Usual") מוביל לאוטומציה המחליפה עובדים ומעשירה את בעלי ההון. כדי למנוע משבר חברתי, נדרשת התערבות מדינתית אקטיבית שתסיט את הפיתוח לכיוון "Pro-Worker Augmentation" – טכנולוגיה המעצימה עובדים, יוצרת משימות חדשות ומשלימה יכולות אנושיות. הכלים המרכזיים בידי הממשלה הם רפורמות מיסוי (העברת הנטל מעבודה להון), השקעה במו"פ מכוון-עובדים, ושינוי עומק במערכת החינוך וההכשרה.

נקודות מפתח (Key Takeaways):

• הטיה לאוטומציה: שיטת המיסוי הנוכחית מעודדת חברות להחליף עובדים במכונות (הון), גם כשהיעילות גבולית.
• מנצחים ומפסידים: ה-AI פוגע בעיקר בעובדי ידע בעלי שכר בינוני, ומחזק את המומחים ואת בעלי המניות.
• ניידות עובדים: הצורך בביטול הסכמי אי-תחרות (Non-Compete) כדי לאפשר מעבר גמיש בין מקצועות.

הדילמה הכפולה: ברכה כלכלית או אסון חברתי?

ההיסטוריה הכלכלית מלמדת שטכנולוגיה בסופו של דבר מעלה את רמת החיים, אך הטווח הקצר עלול להיות אכזרי. ה-Generative AI מביא הבטחה לזינוק בפרודוקטיביות (כ-7% תוצר עולמי לפי גולדמן זקס), אך גם סיכון מוחשי לקיטוב תעסוקתי. בניגוד למהפכות קודמות שפגעו בעובדי "צווארון כחול", המהפכה הנוכחית מאיימת על מעמד הביניים המשכיל. ללא הכוונה מדינית, השוק החופשי יבחר באוטומציה זולה על פני העצמה יקרה, מה שישאיר מיליונים מאחור.

זווית מומחה: תובנה מאת ד"ר יניב שנהב

"אנחנו חייבים לשנות את התמריצים, לא לעצור את הקידמה." ד"ר יניב שנהב, מנכ"ל IIAI ומומחה למדיניות ציבורית, טוען: 'הבעיה אינה הרובוט, אלא חוקי המס. כיום, זול יותר לקנות תוכנה במיליון דולר מאשר להעסיק עובדים במיליון דולר, בגלל מיסי מעסיק. המדינה חייבת ליצור 'מסלול ירוק' לטכנולוגיות שיוצרות עבודה (Labor-Creating) ולמסות טכנולוגיות שמחליפות עבודה (Labor-Replacing). רק כך נבטיח שה-AI ישרת את האדם ולא יירש אותו'.

מנגנוני היגוי מדיניים: איך משנים את המסלול? (Deep Dive)

הממשלה לא יכולה לשבת על הגדר. הנה הכלים המרכזיים לשינוי המגמה:

1. רפורמת מיסוי: הון מול עבודה

כרגע, מערכת המס מענישה העסקה (מס הכנסה, ביטוח לאומי) ומסבסדת השקעה בציוד (פחת מואץ). הכלכלנים דרון אג'מוגלו ופסקואל רסטרפו מציעים לאזן את המשוואה: ביטול הטבות מס להשקעה באוטומציה טהורה והורדת מיסים על עבודה אנושית.

2. השקעה במו"פ "פרו-עובד"

המדינה צריכה לממן מחקרים לפיתוח כלי AI שיוצרים משימות חדשות (למשל, כלי AI שעוזר לאחות לבצע אבחונים מורכבים יותר) במקום כלים שמחליפים משימות קיימות (קופות אוטומטיות).

3. הסרת חסמים לניידות עובדים

בשוק עבודה דינמי, עובדים חייבים להיות מסוגלים לעבור מענף גווע לענף צומח. איסור על סעיפי "אי-תחרות" (Non-Compete Agreements), כפי שמקודם בארה"ב ע"י ה-FTC, הוא צעד קריטי לשחרור פקקים בשוק העבודה.

מבט על | Exploring the Data: A 360° View

ההשפעה הדיפרנציאלית של המדיניות:

• הזווית החינוכית: מערכות ההכשרה המקצועית חייבות לעבור מ"לימוד מקצוע" ל"לימוד מיומנויות משלימות" (Complementary Skills). עובד שיודע לעבוד עם ה-AI מוגן מפני אוטומציה.
• הזווית החברתית: הקבלה החברתית (Social Acceptability) של הטכנולוגיה תקבע את קצב האימוץ. אם הציבור יראה ב-AI אויב, נראה גלי מחאה ורגולציה חוסמת (כמו שביתות התסריטאים בהוליווד).
• הזווית העסקית: חברות שיאמצו גישת "Pro-Worker" ייהנו מכוח אדם מחויב ויצירתי יותר, בעוד חברות אוטומציה יסבלו מניכור ושחיקה.

המדריך למעסיק האחראי (Playbook)

איך ארגון יכול לאמץ גישת Pro-Worker באופן וולונטרי?

1. שלב 1: הערכת אימפקט תעסוקתי
   לפני הטמעת כלי חדש, שאלו: האם הכלי הזה נועד להחליף עובדים או לשדרג אותם? העדיפו כלים שמשדרגים.
2. שלב 2: השקעה ב-Re-skilling
   הקצו אחוז קבוע מהחיסכון שנוצר ע"י ה-AI לטובת הכשרת העובדים לתפקידים החדשים שנוצרו.
3. שלב 3: שיתוף עובדים בתכנון
   שלבו נציגי עובדים בצוותי ההיגוי של ה-AI. הם יודעים הכי טוב איזה חלק בעבודה הוא "רובוטי" וכדאי להחליף, ואיזה חלק דורש מגע אנושי.

שאלות נפוצות (FAQ)

• האם מס רובוטים הוא רעיון טוב?
  • רוב הכלכלנים מתנגדים ל"מס רובוטים" ישיר כי הוא קשה ליישום ועוצר חדשנות. הפתרון המועדף הוא שינוי יחסי המיסוי הכלליים בין הון לעבודה.
• האם הממשלה באמת יכולה לכוון את הטכנולוגיה?
  • כן. כמו שהממשלה כיוונה את פיתוח האנרגיה הירוקה באמצעות סובסידיות, היא יכולה לכוון את ה-AI לכיוונים חברתיים רצויים.
• מה יקרה לעובדים שלא יצליחו להסתגל?
  • זו שאלת המיליון. נדרשת רשת ביטחון סוציאלית חזקה ותוכניות הסבה אגרסיביות כדי למנוע יצירת מעמד של "לא-מועסקים" (Unemployable).

 סיכום

העתיד של ה-AI אינו גזירת גורל דטרמיניסטית. הוא תוצאה של החלטות מדיניות. הבחירה בין עתיד של אבטלה המונית לעתיד של שגשוג משותף תלויה ביכולת שלנו לנווט את הספינה הטכנולוגית. מדיניות ציבורית נבונה, המעודדת השלמה (Augmentation) על פני החלפה (Automation), היא המפתח להבטחת החוסן החברתי והכלכלי של מדינת ישראל בעידן המכונה.

הצעד הבא שלכם ויצירת קשר

הצעד הבא שלכם: כדי להבין איך להכשיר את העובדים לעתיד זה, קראו את המאמר שלנו על "המהפכה השקטה".

רוצים יעוץ בנושא מדיניות AI לארגון או לרשות מקומית? צרו קשר איתנו בטלפון 072-2500344 או בקרו באתר www.iiai.co.il.

ביבליוגרפיה

• Acemoglu, D., & Restrepo, P. (2022). The Race Between Man and Machine: Implications of Technology for Growth, Factor Shares, and Employment. American Economic Review.
• Acemoglu, D., & Johnson, S. (2023). Power and Progress: Our Thousand-Year Struggle Over Technology and Prosperity. PublicAffairs.
• Korinek, A., & Juelfs, M. M. (2023). Preparing for the (Non-Existent?) Future of Work. Brookings Institution.
• The White House. (2023). Executive Order on the Safe, Secure, and Trustworthy Development and Use of Artificial Intelligence.
• OECD. (2024). Employment Outlook 2024: Artificial Intelligence and the Labour Market.