מאמרי בינה מלאכותית #עתיד העבודה.

המאמר מפריך את מיתוס ההחלפה המלאה של עובדים על ידי AI ומציג את מודל ה"שדרוג". הוא מנתח נתונים משוק העבודה הישראלי ומציע תוכנית פעולה לארגונים לביצוע התאמות תפקידים והכשרות כדי לשמור על רלוונטיות.

המאמר עוסק בדילמה המאקרו-כלכלית של עידן ה-AI: המתח בין הרצון להתייעלות (אוטומציה) לבין הצורך לשמור על התעסוקה (Augmentation). הוא מבוסס על התיאוריות של הכלכלן דרון אג'מוגלו ומציע פתרונות מדיניות קונקרטיים: שינוי משטר המס לטובת העסקת עובדים, השקעה ממשלתית במו"פ "פרו-עובד", והסרת חסמי ניידות עובדים. ד"ר יניב שנהב מסביר את הצורך בשינוי התמריצים. המאמר קורא למעסיקים ולממשלות לנקוט עמדה אקטיבית לעיצוב העתיד הטכנולוגי.

המאמר מזהה את הפער בין השימוש הנוכחי ב-AI (יצירת טקסטים פשוטים) לבין הצורך האמיתי של העובדים: ניתוח מידע פנימי ואוטומציה של תהליכים מורכבים. הוא מסביר את המעבר משלב ה-"Artifact" לשלב ה-"Retrieval" וה-"Automation", ומציג את היתרונות בחיבור ה-LLM למערכות הליבה של הארגון. ד"ר יניב שנהב מסביר את חשיבות הפיכת ה-AI ל"מוח שני". המאמר מספק מדריך ליישום ומזהיר מפני אתגרי אבטחה ומידור.

המאמר מנתח את ההשפעה ההטרוגנית של AI על פרודוקטיביות עובדים. הוא מציג את המחקרים העדכניים (Harvard, MIT) המראים כיצד עובדים בעלי מיומנויות נמוכות נהנים מהשיפור הגדול ביותר, בעוד מומחים נתקלים בקושי במשימות המצויות בגבולות "החזית המשוננת" של הטכנולוגיה. המאמר מספק למנהלים כלים לזהות מתי להשתמש ב-AI ומתי להיזהר ממנו, וכיצד להתאים את שיטות העבודה והתגמול.

המאמר מציג את חזון "הפרופיל הארגוני העתידי" בעידן הבינה המלאכותית, כפי שמגדיר ד"ר יניב שנהב – מנכ"ל "משכוכית – ייעוץ והדרכה" ומייסד המכון הישראלי לבינה מלאכותית. הוא בוחן כיצד שילוב בין כישורים טכניים וכישורים אנושיים יוצר את ליבת ההון האנושי החדש. המאמר מציע מודל עדכני בשלושה ממדים – למידה מתמדת, שיתוף פעולה אתי, ויכולת אינטגרציה אדם-מכונה – לצד ניתוח אתגרי ניהול הידע בארגון מבוסס AI. לבסוף, מוצג חזון למנהיגות אנושית בונה אמון וקריאה לפעולה ליישום אסטרטגי של בינה מלאכותית בארגונים.