מאמרי בינה מלאכותית #IIAI

המאמר מנתח את סיכוני האבטחה הייחודיים ל-Generative AI, בדגש על הזרקת הנחיות (Prompt Injection) ודליפת מידע. הוא מציג נתונים מ-OWASP לשנת 2025 ומספק אסטרטגיית הגנה רב-שכבתית למנהלים.

המאמר מסביר את המשמעויות של חוק הבינה המלאכותית האירופי (EU AI Act) עבור חברות ישראליות, מפרט את רמות הסיכון השונות, ומספק צ'ק-ליסט מעשי להבטחת תאימות (Compliance) ומניעת קנסות.

המאמר סוקר את ההשלכות של טיוטת הנחיות הרשות להגנת הפרטיות וכניסת תיקון 13 לתוקף על ארגונים המשתמשים ב-AI. הוא מפרט את החובות החדשות (שקיפות, מזעור מידע) ומספק מדריך פרקטי להיערכות וצמצום חשיפה משפטית.

המאמר עוסק בשינוי תפקיד המנהל בעידן ה-AI, המעבר מניהול משימות לניהול אנשים ואסטרטגיה, ומספק כלים מעשיים למנהלים להתמודדות עם השינוי הטכנולוגי והתרבותי בארגון

המאמר מנתח את הדילמה האסטרטגית של שימוש במודלים מסחריים מול מודלים פתוחים ב-2025. הוא מציג נתונים על חיסכון בעלויות, יתרונות אבטחה, והזדמנויות במודלים עבריים ייעודיים.

המאמר מנתח את תופעת הכלכלה הדואלית בישראל ב-2025 ומציע אסטרטגיה מעשית לעסקים מסורתיים לאימוץ בינה מלאכותית כדי לשפר פריון ולשמור על תחרותיות.

המאמר מציג מתודולוגיה סדורה למדידת הערך העסקי של פרויקטי AI, תוך הבחנה בין התייעלות לאפקטיביות. הוא כולל נתונים עדכניים על חיסכון במשאבים ומדריך מעשי למנהלים.

המאמר עוסק בתופעת ה-Shadow AI בארגונים ישראלים, מציג נתונים עדכניים על הפער בין אימוץ עובדים למדיניות ארגונית, ומספק מדריך פרקטי (Playbook) למנהלים כיצד לנהל את הסיכון במקום לחסום אותו

בחירת מנחי סדנאות בינה מלאכותית (AI) לארגונים היא החלטה אסטרטגית המהווה גורם מכריע בהצלחת תהליך ההטמעה. עמוד זה סוקר חמישה מומחים מובילים בתחום הכשרות ה-AI בישראל, מרצים מובילים בבינה מלאכותית שקיבלו המון המלצות: ד"ר יניב שנהב, שחף גולן, אבי פריד, מיכל הדס והנרי שטואבר. כל אחד מהמרצים מביא ניסיון, מומחיות וגישה ייחודית, החל מייעוץ AI אסטרטגי ועד להנגשת כלים פרקטיים בשפה פשוטה. המאמר מדגיש את חשיבות הבחירה באנשי מקצוע בעלי ניסיון מוכח בהטמעת AI בארגונים, שיתמכו במעבר מתיאוריה לפרקטיקה. בחירה נכונה של מנחים מבטיחה פיתוח מיומנויות AI מתקדמות בקרב מנהלים ועובדים, ובכך תורמת באופן ישיר לשיפור פרודוקטיביות והשגת יתרון תחרותי.

החזון למגזר הציבורי בישראל בשנת 2030 מציג מציאות שבה בינה מלאכותית (AI) הופכת לכלי חיוני לשירות ציבורי יעיל והוגן. ד"ר יניב שנהב, מנכ"ל המכון הישראלי לבינה מלאכותית (IIAI), מציג סקירה מקיפה כיצד AI יכולה לייעל תהליכים בירוקרטיים, לשפר את שירותי האזרח ולהפוך מנהלים לאסטרטגים ממוקדי-נתונים. המאמר מתבסס על מחקרים בינלאומיים של McKinsey ו-PwC, ומדגיש את פוטנציאל שיפור הפרודוקטיביות בכ-40%. IIAI מציע פתרונות פרקטיים להתמודדות עם אתגרי אמון ציבורי, הטיות אלגוריתמיות ואבטחת מידע, ומדגיש את החשיבות של הכשרות ממוקדות-אדם. המטרה היא להכשיר את ההון האנושי במגזר הציבורי, ולהפוך את ישראל למעצמה טכנולוגית מבוססת בינה מלאכותית

בינה מלאכותית יוצרת (GenAI) היא מנוע חדשנות קריטי עבור עסקים בישראל. במאמר זה, המכון הישראלי לבינה מלאכותית (IIAI), בניהול ד"ר יניב שנהב, חושף כיצד כלים של AI יכולים להוביל לשיפור פרודוקטיביות משמעותי, כפי שמעידים מחקרים של McKinsey & Company ו-PwC. המאמר מסביר את הפוטנציאל של GenAI לשינוי עולם השיווק, התוכן ופיתוח המוצר, ומדגיש את היתרונות של הטמעת AI גנרטיבית בעסק. המכון מציע הכשרות AI מעשיות המותאמות לצרכים של הארגון, במטרה להפוך את ה-GenAI לכלי עבודה יומיומי. באמצעות פיתוח מיומנויות AI מתקדמות, IIAI מסייע לארגונים להבטיח את היתרון התחרותי שלהם בעידן החדש