מאמרי בינה מלאכותית

המאמר עוסק בסיכונים העסקיים והמשפטיים של הטיות במערכות AI (כגון הטיית נתונים וייצוג). הוא מציג מתודולוגיה לזיהוי ותיקון הטיות, ומסביר מדוע אתיקה היא כלי לשיפור איכות המוצר והאמון בו.

המאמר מנתח את סיכוני האבטחה הייחודיים ל-Generative AI, בדגש על הזרקת הנחיות (Prompt Injection) ודליפת מידע. הוא מציג נתונים מ-OWASP לשנת 2025 ומספק אסטרטגיית הגנה רב-שכבתית למנהלים.

המאמר מסביר את המשמעויות של חוק הבינה המלאכותית האירופי (EU AI Act) עבור חברות ישראליות, מפרט את רמות הסיכון השונות, ומספק צ'ק-ליסט מעשי להבטחת תאימות (Compliance) ומניעת קנסות.

המאמר סוקר את ההשלכות של טיוטת הנחיות הרשות להגנת הפרטיות וכניסת תיקון 13 לתוקף על ארגונים המשתמשים ב-AI. הוא מפרט את החובות החדשות (שקיפות, מזעור מידע) ומספק מדריך פרקטי להיערכות וצמצום חשיפה משפטית.

המאמר עוסק בשינוי תפקיד המנהל בעידן ה-AI, המעבר מניהול משימות לניהול אנשים ואסטרטגיה, ומספק כלים מעשיים למנהלים להתמודדות עם השינוי הטכנולוגי והתרבותי בארגון

המאמר מנתח את הדילמה האסטרטגית של שימוש במודלים מסחריים מול מודלים פתוחים ב-2025. הוא מציג נתונים על חיסכון בעלויות, יתרונות אבטחה, והזדמנויות במודלים עבריים ייעודיים.

המאמר מנתח את תופעת הכלכלה הדואלית בישראל ב-2025 ומציע אסטרטגיה מעשית לעסקים מסורתיים לאימוץ בינה מלאכותית כדי לשפר פריון ולשמור על תחרותיות.

המאמר מציג מתודולוגיה סדורה למדידת הערך העסקי של פרויקטי AI, תוך הבחנה בין התייעלות לאפקטיביות. הוא כולל נתונים עדכניים על חיסכון במשאבים ומדריך מעשי למנהלים.

המאמר עוסק בתופעת ה-Shadow AI בארגונים ישראלים, מציג נתונים עדכניים על הפער בין אימוץ עובדים למדיניות ארגונית, ומספק מדריך פרקטי (Playbook) למנהלים כיצד לנהל את הסיכון במקום לחסום אותו

המאמר סוקר את המעבר מרובוטיקה מסורתית ל-Physical AI: רובוטים המשלבים יכולות תפיסה, הסקה ופעולה בעולם הפיזי. הוא מסביר כיצד מודלים גנרטיביים מאפשרים לרובוטים להבין הקשר, להסתגל לשינויים ולשפר בטיחות בזמן אמת. ד"ר יניב שנהב מדגיש את המעבר מ"מכונה" ל"שותף". המאמר כולל דוגמאות מיישומים בתחזוקה ובקרת איכות, ומדריך הטמעה ב-4 שלבים.

המאמר מנתח את הדילמה הכלכלית המרכזית של 2025: האם להמשיך לשלם לספקי ענן לפי טוקן, או להקים תשתית פרטית. הוא מפריך את המיתוס ש-Open Source הוא תמיד זול יותר, ומראה שעבור היקפים של מתחת ל-300 מיליון טוקנים, ה-API לרוב משתלם יותר. המאמר מספק למנהלים כלים לחישוב עלות בעלות כוללת (TCO), תוך התחשבות בעלויות כוח אדם וחומרה, וממליץ על גישה היברידית.