קראו מאמרים ומידע נוסף מטעם הכותבים המובילים במכון הישראלי לבינה מלאכותית IIAI

ה-EU AI Act וכללי המשחק החדשים: מדריך למנהלים לניווט בים הרגולציה והמשילות הארגונית

המאמר סוקר את נוף הרגולציה העולמי המתהווה בתחום ה-AI, בדגש על ה-EU AI Act המהפכני והשפעתו על חברות ישראליות. הוא משווה בין הגישה האירופית הנוקשה לגישות הגמישות יותר בבריטניה וארה"ב. ד"ר יניב שנהב מסביר מדוע משילות היא יתרון עסקי ולא רק נטל. המאמר מספק מדריך מעשי (Playbook) לבניית מנגנון משילות פנימי, כולל מינוי אחראי, מיפוי סיכונים וכתיבת קוד אתי.

קרא עוד  
הפרדוקס המדיני של ה-AI: כיצד לכוון את הטכנולוגיה לטובת העובד במקום להחלפתו?

המאמר עוסק בדילמה המאקרו-כלכלית של עידן ה-AI: המתח בין הרצון להתייעלות (אוטומציה) לבין הצורך לשמור על התעסוקה (Augmentation). הוא מבוסס על התיאוריות של הכלכלן דרון אג'מוגלו ומציע פתרונות מדיניות קונקרטיים: שינוי משטר המס לטובת העסקת עובדים, השקעה ממשלתית במו"פ "פרו-עובד", והסרת חסמי ניידות עובדים. ד"ר יניב שנהב מסביר את הצורך בשינוי התמריצים. המאמר קורא למעסיקים ולממשלות לנקוט עמדה אקטיבית לעיצוב העתיד הטכנולוגי.

קרא עוד  
מנוע החדשנות: כך Generative AI מאיץ את שלבי ה-R&D והיצירתיות באקדמיה ובתעשייה

המאמר מציג את ה-Generative AI כמנוע רב-עוצמה לחדשנות ומחקר. הוא סוקר מחקרים (כמו זה של Wharton) המראים כיצד מודלים יוצרים רעיונות איכותיים ומקוריים יותר מבני אדם במשימות מסוימות. המאמר מפרט את השימושים ב-R&D: מסקירת ספרות ועד סימולציות שוק, ומציע מדריך מעשי לניהול תהליכי סיעור מוחות היברידיים המשלבים יצירתיות מכנית עם שיקול דעת אנושי.

קרא עוד  
לא רק לכתיבת מיילים: איך הופכים את ה-LLM ממחולל טקסט למנוע אוטומציה ארגוני?

המאמר מזהה את הפער בין השימוש הנוכחי ב-AI (יצירת טקסטים פשוטים) לבין הצורך האמיתי של העובדים: ניתוח מידע פנימי ואוטומציה של תהליכים מורכבים. הוא מסביר את המעבר משלב ה-"Artifact" לשלב ה-"Retrieval" וה-"Automation", ומציג את היתרונות בחיבור ה-LLM למערכות הליבה של הארגון. ד"ר יניב שנהב מסביר את חשיבות הפיכת ה-AI ל"מוח שני". המאמר מספק מדריך ליישום ומזהיר מפני אתגרי אבטחה ומידור.

קרא עוד  
המהפכה השקטה: כיצד AI משנה את עולמות הפיננסים והמשפט תוך ניהול סיכונים קפדני

המאמר סוקר את המהפכה שמוביל ה-AI במגזרים עתירי הרגולציה: פיננסים ומשפט. הוא מתמקד בשימוש בטכנולוגיה לזיהוי הונאות, ניתוח חוזים ואוטומציה של ביקורת חשבונאית. ד"ר יניב שנהב מדגיש את הצורך בפיקוח אנושי ובשקיפות אלגוריתמית (Explainability) כדי לעמוד בדרישות הרגולטור. המאמר מספק מדריך ליישום בטוח ושקול של מערכות אלו.

קרא עוד  
המדרון החלקלק של היפר-פרסונליזציה: איך למנוע הטיה, מניפולציה ופגיעה בפרטיות בשימוש ב-AI

המאמר עוסק בצד האפל של הפרסונליזציה: הסיכונים האתיים בשימוש ב-Generative AI לשיווק. הוא מפרט כיצד מודלים מנציחים הטיות חברתיות, חוצים קווים אדומים של מניפולציה רגשית ופוגעים בפרטיות. ד"ר יניב שנהב מסביר את הסכנה ב"אופטימיזציה עיוורת". המאמר מציע Playbook לשיווק אתי, הכולל שקיפות, הגדרת אילוצי הוגנות ופיקוח אנושי.

קרא עוד  
האם הצוות שלכם דובר AI? התפקיד הקריטי של הכשרה ואוריינות בהסרת חסמי אימוץ

המאמר מזהה את המחסור באוריינות AI כחסם האימוץ הקריטי ביותר בארגונים. הוא מפרט את המיומנויות הנדרשות (טכניות, קוגניטיביות ואתיות) ומציג את הגישה של ד"ר יניב שנהב להפיכת פערי הידע להזדמנות. המאמר מציע מודל 4 שלבים לבניית "אקדמיית AI פנימית" הכוללת מסלולי התמחות ומעבדות התנסות.

קרא עוד  
מעבר להנדסת פרומפטים: המודל ההוליסטי לסקיילינג של AI (למעלה, למטה ולרוחב)

המאמר מציג מסגרת חשיבה חדשה לאסטרטגיית AI ארגונית, המתרחקת מהגישה הפשטנית של "מודלים גדולים יותר = טוב יותר". הוא מסביר את שלושת צירי הסקיילינג: Up (למשימות מורכבות), Down (ליעילות ופרטיות במכשירי קצה), ו-Out (לביזור באמצעות סוכנים). המאמר מדגיש את היתרונות הכלכליים והסביבתיים של הגישה המשולבת וכולל מטריצת קבלת החלטות לבחירת המודל המתאים.

קרא עוד  
מדידת ההשפעה האמיתית של ה-AI: בין זינוק בפרודוקטיביות ל"חזית הטכנולוגית המשוננת"

המאמר מנתח את ההשפעה ההטרוגנית של AI על פרודוקטיביות עובדים. הוא מציג את המחקרים העדכניים (Harvard, MIT) המראים כיצד עובדים בעלי מיומנויות נמוכות נהנים מהשיפור הגדול ביותר, בעוד מומחים נתקלים בקושי במשימות המצויות בגבולות "החזית המשוננת" של הטכנולוגיה. המאמר מספק למנהלים כלים לזהות מתי להשתמש ב-AI ומתי להיזהר ממנו, וכיצד להתאים את שיטות העבודה והתגמול.

קרא עוד  
עלייתם של סוכני ה-AI: מדוע מערכות אוטונומיות הן המגמה הטכנולוגית המובילה ל-2025?

המאמר מציג את ה-Agentic AI (בינה מלאכותית מבוססת סוכנים) כמגמה האסטרטגית המובילה לשנת 2025. הוא מסביר את ההבדל הקריטי בין אוטומציה רגילה (RPA) לסוכנים חכמים המסוגלים ללמוד ולקבל החלטות. המאמר סוקר יישומים בתחומי ה-L&D (למידה ארגונית), פיתוח ושירות לקוחות, וכולל תובנות של ד"ר יניב שנהב על המעבר מ-"Chat" ל-"Act". הוא מספק מדריך ליישום ומזהיר מפני סיכונים פוטנציאליים.

קרא עוד  
אסטרטגיית למידה ארגונית בעידן ה-AI: מעבר מקורסים חד-פעמיים למערכת אקולוגית של ידע

בעידן שבו השינוי הוא הקבוע היחיד, ארגונים נדרשים לבנות מערכת אקולוגית של ידע – כזו הלומדת, מסתגלת ומתחדשת כל הזמן. ד"ר יניב שנהב, מנכ"ל "משכוכית – ייעוץ והדרכה" ומייסד "המכון הישראלי לבינה מלאכותית (IIA)", מציג גישה חדשנית ללמידה ארגונית בעידן ה־AI: מעבר מקורסים חד־פעמיים לתהליכים מתמשכים המשולבים בעבודת היומיום. המאמר מציג כיצד בינה מלאכותית יכולה לשמש זרז לחדשנות, לפיתוח אוריינות טכנולוגית ולהטמעת תרבות של אחריות ואתיקה. שילוב נכון של קורסי AI וסדנאות בינה מלאכותית הופך את הידע הארגוני לנכס מתפתח ולא לכישרון מתכלה.

קרא עוד  
האוריינות החדשה של העידן הדיגיטלי: כיצד קורס AI וסדנאות בינה מלאכותית הן המפתח להצלחה עסקית

המאמר מציג את חשיבות ההכשרה בתחום הבינה המלאכותית (AI) כגורם מכריע בהצלחת ארגונים בעידן הדיגיטלי. ד"ר יניב שנהב, מנכ"ל "משכוכית – ייעוץ והדרכה" ומייסד "המכון הישראלי לבינה מלאכותית (IIA)", מציג כיצד קורסי AI וסדנאות בינה מלאכותית מאפשרים לעובדים להבין, ליישם וליצור ערך עסקי אמיתי באמצעות טכנולוגיות מתקדמות. תוך הסתמכות על מחקרים של WEF, OECD ו-OpenAI, המאמר מדגיש כי השקעה באוריינות AI היא לא פריבילגיה אלא תנאי לצמיחה. המכון הישראלי לבינה מלאכותית מציע מודל יישומי להכשרת עובדים ומנהלים, המשלב חדשנות, אתיקה ויעילות עסקית.

קרא עוד